קטע מספר 27: מהר עמשא לערד

יום מעבר מהצפון לדרום ולהיפך. תצפית מרהיבה מהר עמשא, הליכה על מדרגות רומיות עתיקות, תל עתיק עמוס בהיסטוריה, פרדסים ירוקים ופארק ערד - מקום מעולה לשנת צהריים | מאת: יניר יגל
| 18/03/2018
מפת גובה
קובץ KML לניווט סלולרי

שביל ישראל מצפון לדרום: מקטע 27 – מהר עמשא לערד

היום אנחנו עוברים מההר אל המדבר, מהיער הירוק אל הנוף המדברי הצהוב, ומהמרכז אל הדרום. נחלוף ליד הכפר הפלאחי דריג'את, תל ערד ופארק ערד, ונסיים בעיר ערד – אבן דרך משמעותית בשביל ישראל

  • דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 10 שעות | אורך המסלול המצטבר: 603 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: פארק ערד, תל ערד, דריג'את, ערד

  • נקודות להספקת אוכל: דריג'את, ערד

  • הטמנות: אין | לינה: ערד

  • נ.צ. התחלה: (219983,573699) / (31.25495,35.21004) ערד

  • נ.צ. סיום: (209658,583425) / (31.34263,35.10155) ישוב הר עמשא

מתחילים את היום בשער הישוב הר עמשא.

פונים שמאלה וחוזרים לפיצול השבילים בהליכה של כ-130 מטר בסימון השחור. בפיצול השבילים: שחור, שביל ישראל ואדום, פונים שמאלה וממשיכים ללכת בסימון השחור במגמת עלייה קלה.

לאחר כ-1.2 קילומטרים מגיעים לראש הר עמשא, הנקודה השנייה בגובהה בשביל ישראל: כ-859 מטר מעל פני הים, ולתצפית מדהימה על דרום מדבר יהודה וצפון הנגב כולל ערד ממזרח ובאר שבע ממערב.

הר עמשא, שהינו שמורת טבע מוכרזת, שוכן בדרום הר חברון, ונקרא על שם עמשא בן יתר, שר צבאו של דוד המלך. גובהו של ההר כ-859 מטר מעל פני הים, והוא השלישי בגובהו בארץ, אחרי החרמון והר מירון. ומראשו ניתן ליהנות מתצפית מדהימה על דרום מערב מדבר יהודה, צפון מזרח הנגב, ערד והאזור, ובימים עם ראות טובה אף ניתן לראות את באר שבע בכיוון מערב. 

מהתצפית ממשיכים בסימון השחור במגמת ירידה בינונית, ולאחר כ-3.7 קילומטרים, כשבדרך חולפים על פני מדרגות, דרך רומית ומחצבה מימין מגיעים לפיצול שבילים: סימון שחור ושביל ישראל.

המדרגות הרומיות הן חלק מדרך עתיקה שנבנתה בשלהי המאה השלישית לספירה על ידי הרומאים, על מנת לחבר בין ירושלים לדרום הארץ, בואכה אילת. דרך זו מוזכרת גם במפת פויטינגר המפורסמת – מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, המתוארכת למאה הרביעית לספירה.

בפיצול פונים שמאלה בסימון שביל ישראל, כשמימין הכפר הפלאחי דריג'את.

הכפר הפאלחי דירג'את, שמשמעות שמו בערבית הוא "מדרגות", נקרא על שם דרך רומית עתיקה שנמצאת בקרבת מקום, אשר נבנתה על מנת לקשר בין באר שבע לחברון. הכפר מיוחד מאוד ביחס לכפרים האחרים באזור. תושביו, שבמקור אינם נוודים אלא חקלאים מדרום הר חברון. כולם בני משפחת אבו אחמד ועובדים בשלל ענפי התעסוקה: רופאים, מורי דרך, חקלאים, תיירנים ועוד, ונהנים מהכרה של מדינת ישראל בעצם היותם ישוב לכל דבר ועניין | טלפון לתאום סיורים, לינה ואירוח כפרי: 054-7969576 (ג'אבר - מלאך שביל בתשלום).

מהפיצול הולכים כ-500 מטר ומגיעים לפיצול שבילים: שביל ישראל ושביל לא מסומן. בפיצול פונים שמאלה, עולים על דרך אפר ולאחר כ-5.7 קילומטרים, כשבדרך הולכים בין שדות ועוברים בפזורה הבדואית ג'נאביב מגיעים לכביש אספלט – כביש הגישה לגן הלאומי תל ערד.

  • שימו לב: יש להיזהר מהכלבים שבמקום.

תל ערד נבחר להיות גן לאומי בפיקוח רשות הטבע והגנים. בתל נמצאו שרידים ארכיאולוגיים רבים והוא בנוי בשני חלקים: העיר התחתונה הכנענית מתקופת הברונזה הקדומה והעיר העליונה בתל המצודות, שהתקיימה מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית. העיר ישבה על דרך מרכזית וקדומה בין ירושלים, חברון וים המלח ונחשבה לאחת הערים הגדולות והחזקות בתקופה המקראית. ​בגן ישנו חניון לילה, מזנון, שירותים ואפשרות לסיורים.

שעות הפתיחה בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערבי חג: 8:00-16:00
שעות הפתיחה בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערבי חג: 8:00-15:00
הכניסה בתשלום אך ניתן לברר לגבי הנחות לשביליסטים | טלפון: 053-7762170 

בכביש פונים ימינה, הולכים לצידו כ-200 מטר ומגיעים לכביש 80. את כביש 80 חוצים בזהירות, ממשיכים ללכת בסימון שביל ישראל כ-4.2 קילומטרים ומגיעים לפארק ערד.

פארק ערד משתרע על פני כ-500 דונם זרועי עצים, מדשאות, ברזי מים ויש בו גם חניון לקמפינג. הפארק נקרא גם חורשת רן, על שמו של סמל רן שוחט ז"ל, תושב העיר ערד, שנפל במלחמת יום הכיפורים בעת שהיה בן 30, כשנסע לסייע למשאית שנקלעה למארב הקומנדו המצרי. כשהגיעו רן וחבריו לצומת קנטרה בלוזה פגע בזחל"ם שבו נסעו פגז, והם נהרגו במקום.

בהגעה לפארק פונים שמלאה והולכים לאורכו כ-700 מטר כשהפארק נמצא מימין. לאחר הפארק ממשיכים בסימון שביל ישראל, ולאחר כ-2.1 קילומטרים במגמת ירידה קלה מגיעים לפיצול שבילים: שביל ישראל וסימון שחור. בפיצול פונים ימינה, עולים על הסימון השחור בתוך ערוץ נחל והולכים בו כ-2.1 קילומטרים, כשבדרך יוצאים מערוץ הנחל ומגיעים לפיצול שבילים: סימון שחור ושביל ישראל.

בפיצול פונים שמאלה ועולים על סימון שביל ישראל. מהפנייה שמאלה ממשיכים כ-490 מטר, כאשר העיר ערד נמצאת מימין ומגיעים לפיצול שבילים: שביל ישראל וסימון כחול.

בפיצול פונים ימינה בסימון הכחול, הולכים בו כ-120 מטר ומגיעים למחסום ברזל. חוצים את מחסום הברזל, נכנסים לתוך העיר ערד ומתחברים לסימון שביל ישראל ולרחוב חברון.

מהכניסה לעיר הולכים כ-1.2 קילומטרים ברחוב חברון כאשר עוברים כ-3 כיכרות ומגיעים לכיכר המרכזית בערד צומת ערד ולסיום היום בערד, קניון מוזיאון הזכוכית באזור התעשייה ערד, מרכולית, לינה ומים.

​ערד הוקמה בשנות הששים, כאשר לרכס כידוד שבצפון מזרח הנגב ודרום מדבר יהודה הגיע צוות שבראשו אריה אליאב, לימים חתן פרס ישראל על תרומה לחברה (1988), והקים את שכונתה הראשונה. בשנת 1995 הוכרז על ערד כעיר בצורה רשמית במעמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל. גודלה השיפוטי של העיר כ-105 אלף דונם והיא העיר השלישית בגדול שיפוטה במדינת ישראל.

כמות התושבים נכון להיום מונה כ-27 אלף, אשר בנויים מאוכלוסיה מגוונת משלל הצבעים הסוגים והמינים שבחברה הישראלית. בעיר ניתן ליהנות מאטרקציות שונות, בהן מוזיאונים שונים, רובע האמנים "אשת לוט" באזור התעשייה בדרום העיר, פאב מקומי, קניון ערד ושלל מסעדות.

  • המוזה - פאב ומסעדה | שעות פתיחה: כל ימות השבוע משעה 8:00 ועד אחרון הלקוחות.
  • המוזיאון ההיסטורי ערד | לתאום הדרכות מראש: 08-9951724
  • מוזיאון ערד המקראית | טלפון לפרטים: 089950876 או 089950190 
  • מוזיאון הזכוכית ערד: כאן תוכלו ליהנות מיצירות זכוכית של האמן גדעון פרידמן, מקים המוזיאון והאמן. מומלץ לבקר | כתובת: אזור התעשייה ערד רובע האמנים "אשת לוט" הסדן 11 | שעות הפתיחה: ראשון-רביעי: 10:00-13:00 | חמישי: 10:00-14:00 | שבת: 10:00-14:00 | 
    ההדרכות יוצאות כל 40 דקות | כניסה מוזלת לשביליסטים | טלפון: 08-9953388

למעבר למקטע 28 – מערד לחניון באר אפעה » 

שביל ישראל מדרום לצפון: מקטע 20 – מערד להר עמשא

יום מעבר מהמדבר אל ההר והיער, ומהדרום אל המרכז: היום נעבור בפארק ערד ובתל ערד, נחלוף ליד הכפר הפלאחי והתיירותי דריג'את ולבסוף נטפס על הר עמשא ונסיים בישוב הקהילתי-אקולוגי הר עמשא.

  • דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 10 שעות | אורך המסלול המצטבר: 437.5 קילומטרים

  • נקודות למילוי מים: פארק ערד, תל ערד, דריג'את, ישוב קהילתי הר עמשא

  • נקודות להספקת אוכל: דריג'את

  • הטמנות: אין | לינה: ישוב קהילתי הר עמשא

  • נ.צ. התחלה: (219983,573699) / (31.25495,35.21004) ערד

  • נ.צ. סיום: (209658,583425) / (31.34263,35.10155) ישוב הר עמשא


מתחילים את היום בכיכר צומת ערד.

מתחברים לסימון שביל ישראל ועולים איתו במעלה רחוב חברון שבערד, כאשר הסימונים נמצאים על תמרורים, אבני שפה ועוד. לאחר 80 מטר מגיעים לכיכר הבנים וממשיכים ממנה במעלה הרחוב. לאחר כ-250 מטר נוספים מגיעים לכיכר נוספת, ולאחר כ-200 מטר מגיעים לכיכר שלישית.

ממשיכים לעלות ברחוב חברון לכיוון צפון, חולפים על פני פארק מימין, ולאחר כ-550 מטר פונים ימינה ומיד שמאלה ויוצאים מתוך העיר. כאן מופיע סימון כחול לצד סימון שביל ישראל לכמה עשרות מטרים בודדים.

מנקודת היציאה מהעיר מתחילים ללכת עם סימון שביל ישראל במגמת ירידה קלה לכיוון ערוץ נחל, ולאחר 500 מטר מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון שחור. פונים ימינה אל הסימון השחור וממשיכים לרדת לכיוון הערוץ.

לאחר כ-2.1 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שחור וסימון שביל ישראל. פונים אל סימון שביל ישראל וממשיכים בעלייה קלה לכיוון דרום-מערב, עד לחיבור עם כביש 4x4. מנקודה זו מתקדמים כ-2 קילומטרים נוספים מערבה, עד שמגיעים לפארק ערד, שבו ניתן לעצור לארוחת בוקר.

פארק ערד משתרע על פני כ-500 דונם זרועי עצים, מדשאות, ברזי מים ויש בו גם חניון לקמפינג. הפארק נקרא גם חורשת רן, על שמו של סמל רן שוחט ז"ל, תושב העיר ערד, שנפל במלחמת יום הכיפורים בעת שהיה בן 30, כשנסע לסייע למשאית שנקלעה למארב הקומנדו המצרי. כשהגיעו רן וחבריו לצומת קנטרה בלוזה פגע בזחל"ם שבו נסעו פגז, והם נהרגו במקום.

מפארק ערד ממשיכים בסימון שביל ישראל עד תל ערד.

  • שימו לב: בקטע זה של המקטע נוצרו בעיות בסימון השביל עקב בניית פרדסים חדשים באזור. לכן בעת ההליכה מומלץ להיעזר בקו המנחה של מצודת תל ערד, שנראית צפונית-מערבית לפארק לכל אורך ההליכה.

לאחר הליכה של כ-4.7 קילומטרים מגיעים לכביש 80, חוצים אותו בזהירות ומגיעים לתל ערד מימין. שביל ישראל ממשיך בסימון שביל ישראל. לאחר הליכה קצרה על כביש הגישה לתל ערד יורדים ממנו שמאלה ועוקפים את התל מדרומו.

תל ערד נבחר להיות גן לאומי בפיקוח רשות הטבע והגנים. בתל נמצאו שרידים ארכיאולוגיים רבים והוא בנוי בשני חלקים: העיר התחתונה הכנענית מתקופת הברונזה הקדומה והעיר העליונה בתל המצודות, שהתקיימה מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית. העיר ישבה על דרך מרכזית וקדומה בין ירושלים, חברון וים המלח ונחשבה לאחת הערים הגדולות והחזקות בתקופה המקראית. ​בגן ישנו חניון לילה, מזנון, שירותים ואפשרות לסיורים.

  • שעות הפתיחה בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערבי חג: 8:00-16:00
  • שעות הפתיחה בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערבי חג: 8:00-15:00
  • הכניסה בתשלום אך ניתן לברר לגבי הנחות לשביליסטים | טלפון: 053-7762170 

הולכים על דרך עפר בין שדות כ-2.7 קילומטרים, עד שמגיעים לפזורה הבדואית ג'נאביב.

  • שימו לב: יש להיזהר מהכלבים שבמקום.

הפזורה הבדואית ג'נאביב היא אזור התיישבותו של השבט הבדואי הקטן ג'נאביב, שיושב ברובו בפזורה זו, שליד תל ערד. הפזורה הוכרה על ידי ממשלת ישראל כיישוב, אך עדיין אין בה שירותים מוניציפליים.

מהפזורה ממשיכים ללכת על דרך העפר בין שדות ונחלים בסימון שביל ישראל לכיוון מערב. לאחר כ-3 קילומטרים מגיעים לפנייה ימינה לתוך נחל דרגות, כשמשמאל נמצא הכפר הפלאחי דריג'את.

הכפר הפאלחי דירג'את, שמשמעות שמו בערבית הוא "מדרגות", נקרא על שם דרך רומית עתיקה שנמצאת בקרבת מקום, אשר נבנתה על מנת לקשר בין באר שבע לחברון. הכפר מיוחד מאוד ביחס לכפרים האחרים באזור. תושביו, שבמקור אינם נוודים אלא חקלאים מדרום הר חברון. כולם בני משפחת אבו אחמד ועובדים בשלל ענפי התעסוקה: רופאים, מורי דרך, חקלאים, תיירנים ועוד, ונהנים מהכרה של מדינת ישראל בעצם היותם ישוב לכל דבר ועניין | טלפון לתאום סיורים, לינה ואירוח כפרי: 054-7969576 (ג'אבר - מלאך שביל בתשלום).

יורדים מדרך העפר ועולים על שביל להולכי רגל שנמשך במקביל לנחל. הולכים עם סימון שביל ישראל כ-500 מטר, עד שמגיעים לעלייה להר עמשא ומתחברים לסימון השחור. ממשיכים במגמת עלייה בינונית ועוברים ליד מחצבה משמאל וליד דרך ומדרגות רומיות שנשמרו בצורה יפה.

המדרגות הרומיות הן חלק מדרך עתיקה שנבנתה בשלהי המאה השלישית לספירה על ידי הרומאים, על מנת לחבר בין ירושלים לדרום הארץ, בואכה אילת. דרך זו מוזכרת גם במפת פויטינגר המפורסמת – מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, המתוארכת למאה הרביעית לספירה.

לאחר כ-3.7 קילומטרים מתחילת העלייה מגיעים לפסגת הר עמשא, ובה נקודת תצפית מדהימה.

הר עמשא, שהינו שמורת טבע מוכרזת, שוכן בדרום הר חברון, ונקרא על שם עמשא בן יתר, שר צבאו של דוד המלך. גובהו של ההר כ-859 מטר מעל פני הים, והוא השלישי בגובהו בארץ, אחרי החרמון והר מירון. ומראשו ניתן ליהנות מתצפית מדהימה על דרום מערב מדבר יהודה, צפון מזרח הנגב, ערד והאזור, ובימים עם ראות טובה אף ניתן לראות את באר שבע בכיוון מערב. 

מנקודת התצפית ממשיכים עם הסימון השחור לכיוון צפון מזרח, ולאחר כ-1.2 קילומטרים מגיעים לפיצול שבילים: סימון שחור, סימון אדום וסימון שביל ישראל, כאשר הישוב הקהילתי הר עמשא נמצא ממול לפיצול. ממשיכים עד שמגיעים אל הישוב מימיננו, נכנסים אליו מצדו הדרום-מערבי וכאן מסתיים את היום.

הישוב הקהילתי הר עמשא הוקם תחילה בשנת 1984 כקיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם), אך לא הצליח להתפתח, ולכן בשנת 1995 הפך לישוב קהילתי חקלאי בעזרתו של האיחוד החקלאי, וכיום הוא מתפקד כישוב שיתופי אקולוגי. במקום ניתן למצוא חדר אירוח לשביליסטים.  

למעבר למקטע 21 – מהר עמשא למיתר » 

חוות דעת על קטע מספר 27: מהר עמשא לערד

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...