מהחרמון ועד אילת: מורה הדרך בוחר 7 מקטעים שלא כדאי לפספס בשביל ישראל

עוד לפני שהשתחררתי מהצבא ידעתי שהתחנה הבאה תהיה שביל ישראל. עברה עוד בערך שנה עד שיצאתי למסע שסיפק לי מצד אחד ניתוק נהדר משגרת החיים הישראלית, ומהצד השני חיבור לארץ, לעצמי, ומפגשים עם האנשים שלא הייתי פוגש במקומות אחרים.

"הייחוד של שביל ישראל, מעבר לטיול במקומות יפים, היא הגיוון האדיר שלו", סיפר לי מורה הדרך עטר זהבי, שמדריך קבוצות על שביל ישראל במסגרת תוכניות טיולים של מכון אבשלום. "נוף שמשתנה מהר חרמון ועד להרי אילת, וכולל מפגש עם הכנרת, הים התיכון, ים המלח וים סוף על הדרך", הוא הרחיב, והזכיר את תצורות הנוף המשתנות בהן פוגשים לאורך הדרך.

היופי של השביל, לדברי עטר, טמון לא רק בנוף הטבעי, אלא גם בנוף האנושי. "הגיוון התרבותי כולל מפגש עם קהילות שונות, צורות התיישבות שונות והעושר ההיסטורי והארכיאולוגי שהמטייל פוגש לאורכו. וכל זה ללא צורך בתיאומים ובלוגיסטיקה מורכבים מדי".

קבוצת מטיילים בשביל ישראל | צילום: depositphotos / leospek

כשאני טיילתי בשביל עשיתי את זה בתור מסע רצוף של חודשיים, והתיק היה הבית שלי למשך כל התקופה. אבל לא חייבים לקחת חופשה ארוכה מהחיים כדי לצאת אל המסע, וגם לא חייבים לצעוד בו לבד. אפשר להצטרף לקבוצה כדי להינות מהדרכה שמעמיקה את ההבנה והחיבור אל המקומות. קבוצות כאלו כוללות לרוב גם תמיכה לוגיסטית, ככה שהטיול בשביל הופך לזמין באמת לכולם.

"יש הרבה דרכים לטייל בשביל", מוסיף עטר, “בין אם בהליכה רצופה לאורכו, בהליכה במקטעים לפי הסדר או בטיולי משפחות בקטעים נבחרים ובבחירת המסלול לפי עונה ופריחה. לכל סגנון טיול אפשר למצוא מענה מתאים".

עטר יודע על מה הוא מדבר, מאז 2010 הוא הוביל עשרות קבוצות במקטעים על השביל. עם שלוש מהן הוא סיים את כל המסע מתחילתו ועד סופו. ב-18-19 באוקטובר הוא ייצא עם קבוצה נוספת בתוכנית הרב-שנתית “שביל ישראל – מקטע 1” של מכון אבשלום. ניצלתי את ההזדמנות שהוא מדבר איתנו כדי לבקש ממנו המלצות על המקטעים האהובים עליו בשביל הארוך. אחרי שהסכמנו שהבחירה קשה, הוא הצליח לצמצם ל-7 שלא כדאי לפספס.

אפשר עדיין להרשם אל הקבוצה של עטר בשביל ישראל, שתלך השנה מהחרמון ועד לכרמל » 

מהחרמון לנבי חזורי

המקטע הזה חדש ונוסף רק לפני 3 שנים, ככה שגם אם טיילתם בשביל בעבר כנראה עוד לא הכרתם אותו. מתחילים ללכת מקופות אתר החרמון בנוף של יער ספר הררי, שלא פוגשים במקומות אחרים בארץ, עם נופים מהממים של חבל ארץ ירדן-חרמונים, וחקלאות מרשימה של אנשי מושב נווה אטי"ב. מסיימים את המקטע בנבי חזורי, אתר קדוש לדרוזים, ובאתר ההנצחה לסיירת אגוז. אפשר להאריך את המסלול אם מוסיפים את נחל חזורי ועלייה לקלעת נמרוד - אחת המצודות המרשימות מימי הביניים, שנבנתה על ידי האיובים והממלוכים המוסלמים, ולא על ידי הצלבנים.

קבר נבי חזורי, אתר מקודש לדרוזים | צילום: שלמה רודד, מתוך אתר פיקיויקי

“כדאי לשים לב לשינוי בצומח עם הירידה בגובה”, עטר ממליץ לנו. “מתחילים מהכניסה לאתר החרמון, בנוף של יער ספר הררי שצומח מעל 1300 מ', אפילו בהר מירון לא מגיעים לגובה זה ונשארים בקו גובה של צומח ים תיכוני. עם הירידה לכיוון נווה אטי”ב לאט לאט הצמחייה משתנה למוכרת יותר מאזורים אחרים בארץ”.

מנקיקי יפתח לקרן נפתלי

נקיקי יפתח היא פינה קסומה, ועטר מגדיר את הבליה המרשימה בסלע הדולומיט “גן משחקים של הטבע”. כדי לעבור פה נעזר בדרגיות מתכת שעוזרות לעלות ולרדת בנקיקים הקטנים. משם מתחברים אל השביל, והולכים כשמתחתינו פרוסים נופי בקעת החולה, ומעברה השני – רמת הגולן והחרמון. שווה לבקר גם במצפור ליפא גל, איש קק"ל שזכה לכך ששני מצפורים ייקראו על שמו, המצפור השני בקרבת שדה בוקר.

נקיקי יפתח, גן המשחקים של הטבע | צילום: שי קדם

נמשיך אל נחל קדש הקצר והמרשים, הידוע גם בתור נחל שלוש האלות - אטלנטית, ישראלית ואלת המסטיק הגדלות בסמיכות רבה. משם נחלוף לצד מצודת כ"ח, סביבה התרחש קרב מכונן של חטיבת פלמ"ח יפתח במלחמת העצמאות, ומשמשת כיום כמוזיאון. בשרידי הכפר נבי יושע נפגוש בקבר שייח שיעי - היו מעט כאלה בארץ.

נסיים בתצפית היפהפה של קרן נפתלי, ליד שרידי מקדש הלניסטי. עטר מספר שזו נקודת תצפית מיוחדת ממש: “בימי המנדט הבריטי היו מודדים גבהים מגובה פני הים בין נקודות בולטות בשטח. אחת מהן היא נקודת הטריג כאן, שבקרבתה צומחות אלות אטלנטיות מרשימות מאוד, והתצפית ממנה נהדרת”.

שמורת איריס הארגמן בנתניה ושער פולג

המסלול מומלץ בעיקר באביב, סוף פברואר ותחילת מרץ, אז איריס הארגמן פורח כאן בשיאו ומהווה מוקד משיכה משמעותי. מדוע איריס ולא אירוס? “אם הייתם שואלים את עזריה אלון ז"ל, ממקימי החברה להגנת הטבע, הוא היה מסביר שהפרח קרוי על שם אלת הקשת בענן Iris, ולכן נכון יותר לקרוא לו איריס. אף שוועדת השמות מקבלת את שניהם”, עטר מחכים אותנו בנושא.

איריס (או אירוס) הארגמן בשמורת פולג | צילום: יוחאי כורם

נמשיך לרצועת החוף היפה של נתניה ומשם נפנה אל שער פולג, בו הנחל פרץ את סכר הכורכר. לאורך התקופות העמיקו את הפרצה כדי לנקז ביצות ממזרח לסכר. השם הערבי של המקום, "וואדי פאליק" - נחל הסלע המבותר – נתן לנחל את שמו העברי. נעבור גם ליד אגם עונתי ולמרגלות תל פולג העתיק ונסיים בקיבוץ יקום.

עטר הסביר לנו על הייחוד של השמורות במקטע הזה: “המסלול עובר בין שני בתי גידול שהיו מצויים במישור החוף וכמעט נעלמו מהנוף: דיונות החול בקרבת שמורת איריס הארגמן, ונוף הכורכר באזור שער פולג. בתי גידול אלו תורמים למגוון הביולוגי ומאוימים מהפיתוח המואץ של מרכז הארץ. נחמד לראות את המגוון הביולוגי המשגשג כאן של צמחייה ייחודית לאזור. לא מעט בעלי חיים הפכו את המקום לביתם, ולכן השמירה על האזור היא חשובה במיוחד”.

שלוחת משלטים בפרוזדור ירושלים

מסלול לא ארוך, אבל רווי בהיסטוריה. נתחיל מהכביש המוביל משורש אל בית מאיר. נלך אל שלוחת המשלטים משם נצפה על כביש 1 מלמעלה, כפי שצפו הערבים שוכני הכפרים בית מחסיר וסריס בשיירות שהובילו אספקה לירושלים במלחמת העצמאות.

“אי אפשר לפספס את התצפית מעל שער הגיא, מערבית למשלט 16”, עטר נותן טיפ של מישהו שמכיר היטב את השטח וההיסטוריה שלו. “השביל עובר ממש בסמוך אליו, ובמקום מוצבים ספסלים מוצבים ושלט שמנציח את החובשות שלקחו חלק בקרבות”. הוא מוסיף עוד מקום ששוה עצירה: “נקודה פחות מוכרת מסתעפת ממשלט 21, ומובילה לספסל נוסף וחבוי מעט, בו טוענים שחיים גורי נהג לשבת ולהתבונן בשער הגיא מלמעלה. מכאן אפשר גם לצפות בשקיעות נהדרות”.

תצפית משלוחת משלטים על כביש 1 | צילום: יוחאי כורם

במהלך ההליכה נדמיין את הנסיעה במשוריינים אל ירושלים הנצורה, כשהאויב שולט על הדרך בירי. ברקע נאזין לשירו של חיים גורי, באב אל וואד, בביצועה של יפה ירקוני כמובן. את המקטע נסיים באנדרטת מח"ל בקרבת מחלף שער הגיא. האנדרטה מנציחה את מתנדבי חוץ לארץ - חיילים מקצועיים שהתנדבו לסייע למדינתנו הצעירה, למרות שלא כולם היו יהודים. את המסלול אפשר לטייל גם בליל ירח מלא - חוויה מלאת אווירה.

הכרבולת במכתש הגדול ונחל עפרן

אחד המסלולים הפראיים והמאתגרים של שביל ישראל. נתחיל ממפעל אורון, ממנו נטפס על דופן המכתש הגדול. נלך במעלה ובמורד המצלעות התלולות שלו, כשנופי הנגב ניבטים אלינו מכל עבר, ונרד בדרך מאתגרת ובסיוע דרגיות ברזל במורד נחל עפרן התלול. אחרי שיטפונות נחל עפרן גם מלא בגבי מים מקסימים המזמינים לטבילה.

הר כרבולת, בין המכתש הגדול למרחבי הנגב | צילום: נדב ברקאי, מתוך אתר פיקיויקי

הר כרבולת הוא בלי ספק אחד המסלולים הזכורים ביותר לכל הצועדים בשביל, ועטר יודע להסביר מה הופך אותו לכזה. “ממש מרגישים שהולכים רגל פה רגל שם, הליכה בעולם נטוי על צידו, עקב נטיית השכבות הגיאולוגיות. והכל תוך כדי התפעמות מנופים מדבריים עד האופק. נוף המכתש הגדול מראש הכרבולת הוא אחת מנקודות השיא של שביל ישראל מבחינתי”.

את הלילה נעביר בלינת שטח ליד גבעת מדור - גבעת משאר (בודדת ונישאת מעל סביבתה), עשויה מסלע קירטון וצור בראשה. הסלע מסביבה נסחף מזמן וזה מה שנשאר. בילוי של לילה שקט בנופי המדבר, הרחק מהציוויליזציה הוא מתכון בטוח לחוויה שתיזכר עוד שנים קדימה.

נחל ברק ונחל ורדית

שני נחלים מקסימים ולא ארוכים היוצרים מעוק בשוליה של רמת ברק, על התפר שבין הערבה לנגב. כיף במיוחד לבקר בהם אחרי שיטפונות, כשהגבים מלאים, אז חלקם אפילו מצריכים שחייה כדי לעבור. יש גם מעקף מסביב למי שחייב להישאר יבש, אבל החוויה הרטובה בהחלט מומלצת. אפשר לטייל בכל נחל בנפרד כמסלול מעגלי, אך מי שנצמד לשביל ישראל יחווה את שניהם יחד ביום בודד רווי נופים ואתגרים.

המעוק היפה של נחל ברק | צילום: עומר מרקובסקי, מתוך אתר פיקיויקי

נחל ברק ונחל וורדית נותנים הצצה לתוואי שטח מדברי מיוחד ביופיו. בתור מדריך מנוסה, עטר מסביר על מה סוד הקסם של המקום. “הנחלים ברק וורדית חורצים את שכבות הסלע של רמת ברק בחדות ומאפשרים לראות את חתך השכבות שלה - סלעי משקע שהצטברו במשך מיליוני שנים נגלים לעינינו בסמיכות רבה זה לזה”. הוא מוסיף גם המלצה, לביקור הבא במקום: “שווה לחפש את ורדית סיני, ציפור קטנה ודי נדירה במחוזותינו שהעניקה לנחל ורדית את שמו”. ועל זה הוא הוסיף בגאווה ש”באחד הטיולים אכן זכינו לפגוש אותה”.

מנחל גשרון להר צפחות

את המקטע האחרון של שביל ישראל מומלץ להתחיל בסטייה קטנה אל ראשו של הר יואש, לתצפית שלא תישכח במהרה על מצרים, ירדן, מפרץ אילת ואפילו חלק מסעודיה. משם נצעד בנחל גשרון האתגרי, צמוד לגבול עם מצרים. את חלק מהמפלים בנחל נעבור בעזרת דרגיות וסולמות שקבועים בהם. לסיום נטפס לראשו של הר צפחות, הר המורכב מסלעים מיוחדים שעברו התמרה (מטמורפוזה) בחום ובלחץ בלב כדור הארץ. ממנו נרד בירידה אחרונה בהחלט אל מפרץ אילת.

ירידת סולמות בנחל גשרון | צילום: שי קדם

כל מי שטיפס אל הר צפחות זוכר את השנייה הזו שבה הנשימה שלו נעתקה, תוך כדי שהוא שומע את עצמו ממלמל “וואו”. עטר, שכבר היה שם עם מטיילים רבים חולק מהניסיון: “לאחר יום או ימים רבים בשביל מגיעים לראש הר צפחות, נוף מפרץ אילת נגלה למלוא העין ותחושת סיפוק ממלאת את הלב”. 

אם תרצו גם אתם לטייל עם עטר זהבי, אפשר להצטרף אל הקבוצה החדשה בהדרכתו שיוצאת למסע בשביל ישראל. תוכנית “שביל ישראל מקטע 1 – מהחרמון ועד למחוזות הגליל” של מכון אבשלום היא השנה הראשונה בתוכנית רב-שנתית להליכה של כל השביל במקטעים, מצפון ועד דרום. הקבוצה תיפגש ל-14 ימי שני של טיולים. הצעידה תתחיל באוקטובר 2026 בהר החרמון, ותסתיים באביב באזור הכרמל, משם תמשך ההליכה בשנה הבאה. 

• להרשמה ל”שביל ישראל מקטע 1”, בהדרכת עטר זהבי »

מכון אבשלום מציע תוכניות מרתקות נוספות ברחבי הארץ של לימודים עיוניים או סדרות של סיורים להכרת הארץ. תוכנית “חדשנות על ציר הזמן – מראשית האדם ועד הבינה המלאכותית” כוללת הרצאות על אבולוציה, מדעי המוח, בינה מלאכותית, קולנוע וסביבה, ב- 32 הרצאות ועשרה ימי טיול ברחבי הארץ. תוכנית “קוקטייל ארץ ישראלי” שמוצעת בשבעה מקומות בארץ – חיפה, ראשון לציון, נהריה, כנרת, יבנה, שדרות ובאר שבע, כוללת הרצאות וטיולים להכרת הארץ, עם מרצים ומדריכים מהטובים בארץ.

• להרשמה לכל התוכניות של מכון אבשלום »