בכתבה זו:
- לבן בעיניים: מקטע 2 - מכפר גלעדי לרמות נפתלי
- בארץ אהבתי השקד פורח (והמעיין נובע): מקטע 20 - מקיבוץ צובה לצור הדסה
- כמעט דרום, כמעט אדום: מקטע 23 – מקיבוץ דבירה לתל קשת
- נרטבים בגבים ומתנגבים: מקטע 35 - ממצפה רמון לחניון נחל חווה
לבן בעיניים
מקטע 2 – מכפר גלעדי לרמות נפתלי
המקטע הצפוני ביותר שנציע כאן משלב נוף הררי, סיפורי גבורה ונקודות תצפית לחרמון המושלג, שנופיו ילוו אתכם כמעט לאורך כל הדרך. אורכו של המקטע 36 ק"מ, ולכן מומלץ לפצל אותו לשניים: מכפר גלעדי עד קניון יפתח, הסמוך לשמורת נקיקי יפתח והבסיס הצבאי (גישה מכביש 988), וממנו עד לרמות נפתלי.
נתחיל את מסענו בבית הקברות של קיבוץ כפר גלעדי, שבו ניצב פסל תמיר המנציח את שמונת הרוגי הקרב על תל חי, שהתחולל כאן לפני 97 שנים. המפורסם שבהם היה המצביא הדגול וקטוע היד יוסף טרומפלדור, שהספיק לומר במותו את המשפט האלמותי "טוב למות בעד ארצנו", שנחקק בתולדות האומה וגם חרוט על חזית הפסל. השביל מוביל אותנו מחוץ למוזיאון חצר תל חי, המשמר את זכרם של אותם לוחמים, ומשם, לאחר ירידה קלה אל גן הפסלים, עולים על הרכס שעליו נצעד עד סוף היום - מצוק רמים. הר רמים מתנשא מעל העיר קרית שמונה, הקרויה על שם טרומפלדור וחבריו, וצופה מזרחה על עמק החולה, רמת הגולן וכתף החרמון.
בהמשך נוכל לסטות מעט מהשביל למסלול הגיאולוגי המסומן בירוק, ולהתחבר בחזרה לסימון המוכר בלבן-כחול-כתום. עד נקודת הסיום ניכנס אל תוך ערוץ נחל קדש שבו כמה ירידות תלולות וגם עלייה אחת מאתגרת, ונגיע אל מצודת כ"ח, שהייתה מעוז המשטרה הבריטית בזמן המרד הערבי שפרץ באמצע שנות השלושים. כוחות הישוב היהודי הם אלו שעצרו את הערבים לפני שכבשו את הנקודה השולטת הזו שמעל עמק החולה, אך המחיר לכך היה 28 הרוגים שהונצחו באנדרטה שבמקום. מכאן הדרך קצרה עד מושב רמות נפתלי.
נוף
החרמון המושלג מרמות נפתלי | צילום: איתמר ברק
בארץ אהבתי השקד פורח (והמעיין נובע)
מקטע 20 – מקיבוץ צובה לצור הדסה
השקדיות בהרי ירושלים כבר פורחות בהמוניהן! המקטע הזה מתאים למיטיבי לכת בגלל התוואי ההררי, ולכן גם אותו ניתן לחלק לשניים: מצובה עד חורבת סעדים וממנה עד לצור הדסה.
מכביש הגישה לקיבוץ מתחילים בירידה אל נחל צובה, וממנו מטפסים על הר איתן עד החניון העליון של שמורת הסטף. המקום המיוחד והפופולרי הזה מדגים איך אפשר לקיים גם בימינו חקלאות עתיקה, באמצעות מערכת טרסות ותעלות השקייה. לאורך השבילים החוצים את מבניו העתיקים של הכפר הערבי הקדום סטף תמצאו מלבד שני מעיינות ניקבה גם עצי פרי רבים, בהם רימון, זית ו... שקדיות!
לאחר שתצלחו את הירידה המדרגות הרבות תעברו מתחת לכביש ותגיעו אל עין חנדק, מעיין נוסף שנמצא מתחת לאדמה ומעליו עצים רחבי ידיים שמתחתיהם מומלץ לעצור לפיקניק. מכאן נעלה לאט ובזהירות עד חירבת סעדים, כאשר בדרך נפגוש בעין שריד, עין עוזי ועינות עמינדב, הנחשבים לחלק מהמסלול שקיבל, ובצדק, את השם "שביל המעיינות". מכאן נרד אל ערוץ נחל רפאים ונעבור מתחת למסילת הרכבת הישנה (אך הפעילה עדיין) המחברת בין תחנת מלחה בירושלים לבין גוש דן.
"נרד" אמרנו? לא לאורך זמן, כי מעכשיו ועד סוף היום נמשיך במגמת עלייה, לא לפני שנעצור לשכשוך נוסף (לאמיצים בלבד) במימיו הקרים של עין קובי התת קרקעי.
הסטף
ופריחת השקדיות | צילום: עמית להב ויוחאי כורם
כמעט דרום, כמעט אדום
מקטע 23 – מקיבוץ דבירה לתל קשת
מסלול ארוך אך לא קשה לפנינו, והוא מתחיל בצומת דבירה, ממש ליד חלקו הדרומי של כביש חוצה ישראל, הלוא הוא כביש 6 (בקטע שבו הוא מתמזג עם כביש 40). האוטוסטרדה תלווה אותנו לאורך כמה קילומטרים, אבל לא רק היא: גם מסילת הרכבת לבאר שבע ונחל שיקמה יהיו לצידנו, עד שנפנה מערבה אל שמורת פורה.
בשמורה נפגוש את האגם עונתי שנוצר כתוצאה מהריסות גשר מסילת הרכבת שנבנתה על ידי האימפריה העות'מנית, ובתל נגילה - גבעה נישאה מעל שטח מישורי בגדתו המערבית של נחל שקמה, שחזר ללוות אותנו. בשמורה פורחים כעת מרבדי כלניות, סימן ההיכר של אזור הנגב המערבי המושך אליו מטיילים רבים מדי חורף במסגרת פסטיבל דרום אדום. מכאן, נתחבר דרך קניון נחל סד אל תוואי מקביל לנחל שקמה, עד שניפרד ממנו לעד, כשנחצה אותו בדרכנו מזרחה אל נקודת הסיום שבתל קשת: גבעה תלולה הצופה על אזור שפלת יהודה וצפון הנגב.
פריחת
הכלניות בשמורת פורה | צילום: דנה רבין
נרטבים בגבים ומתנגבים
מקטע 35 – ממצפה רמון לחניון נחל חווה
מי קבע שהמדבר צחיח? קבלו יום טיול בנגב שלא בהכרח ישאיר אתכם יבשים. נתחיל בתחנת הדלק שנמצאת בכניסה למצפה רמון, ומשם נלך צפון-מזרחה. נעבור את מגרשי הספורט המקומיים ונחלוף על פני גן הפסלים. מכאן ובמשך כ-9 ק"מ נלך למרגלות מצוק הצינים, כאשר מימיננו נפרש נופו המרהיב של מכתש רמון, עד שנגיע למצד מחמל, ולאחריו נשבור חזק לכיוון צפון.
כעת אנו מתקרבים אל גולת הכותרת של טיולנו – עין חווה וגבי חווה: נווה מדבר מרענן. הראשון, אליו יש לסטות מעט משביל ישראל, הוא מעיין נובע המטפטף את מימיו הנקיים והצלולים אל תוך בריכת אגירה מרובעת. מפה נחזור אל הסימון המשולש כדי לפגוש עוד מקווה מים מרשים - במיוחד אחרי שיטפונות: גב חווה, שנמצא מתחת למפל סלעי שגובהו 25 מטר, מראה שאליו לא תוכלו להישאר אדישים.
אם תגיעו לכאן אחרי שיטפון, תוכלו ליהנות פה מרחצה שווה, אבל כך או כך מדובר באחד מהגבים הכי מיוחדים ומרשימים בארץ. לאחר שתתייבשו בשמש החורפית, תטפסו עם הסימון הכחול בעלייה תלולה ביותר שמתמתנת בהמשך. מכאן הדרך אל נקודת הסיום בחניון נחל חווה עליון היא קצרה, וממנה מובילה דרך לרכבי 4x4 עד לכביש 40, המחבר בין מצפה רמון לשדה בוקר.
עין
חווה בצל הסלעים וגב חווה אחרי שיטפון | צילום: חגית
אלדרור
לכל המידע והמלצות נוספות בפורטל שביל ישראל »
והנה עוד כמה דברים שיעניינו אתכם: