שביל ישראל: ממושב רמות נפתלי לקיבוץ ברעם

מאת: יניר יגל
מפת גובה
קובץ KML לניווט סלולרי

שביל ישראל מצפון לדרום: מקטע 3 – ממושב רמות נפתלי לקיבוץ ברעם

יום הליכה בין קרן נפתלי ונקודת הטריג בראשה ובין עמק חקלאי על רכס הר והליכה בתוך נחל דישון האהוב על מטיילים ומלא מעיינות חלקם נובעים כל ימות השנה ולבסוף קיבוץ ברעם הנהדר
 

  • דרגת קושי: בינוני עד קשה משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטבר: 61 ק"מ

  • נקודות למילוי מים: ברז חברת מקורות במתקן שאיבה עין אביב, קיבוץ ברעם

  • נקודות להספקת אוכל: קיבוץ ברעם

  • הטמנות: אין | לינה: קיבוץ ברעם

  • נ.צ. התחלה: (252263,779023) / (33.10604,35.55598) רמות נפתלי​

  • נ.צ. סיום: (240798,773612) / (33.05753,35.43302) קיבוץ ברעם


מתחילים את היום במושב רמות נפתלי.
 

מושב רמות נפתלי הוקם בשנת 1945 והיווה יישוב מרכזי באזור הרי נפתלי, שגם העניקו לו את שמו. המושב מונה כ-600 תושבים, המתפרנסים מחקלאות אזורית ומתיירות.


חוזרים לשער המושב, חוצים את כביש 886 ומתחברים בחזרה לסימון שביל ישראל. פונים ימינה ומתקדמים דרומה במגמת עלייה קלה במקביל לכביש אך כמה מטרים מתחתיו. לאחר כ-1.7 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון ירוק. פונים שמאלה אל הסימון הירוק וממשיכים כ-670 מטר, עד שמגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון ירוק וסימון שביל ישראל. פונים שמאלה אל סימון שביל ישראל, עוברים מתחת לקו מתח גבוה ומתחילים בעלייה בינונית עד קשה. לאחר כ-400 מטר מגיעים לפסגת קרן נפתלי, לנקודת טריג 501 ולתצפית יפה על עמק החולה.
 

קרן נפתלי היא גבעה בגובה של כ-510 מטר. על פסגתה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מהתקופה הרומית בארץ, שמעידים כי שימשה כנראה כנקודת הגנה אזורית. בשל אופיה האסטרטגי, היא שימשה גם את ארגון "ההגנה" בהגנה על קיבוץ רמות נפתלי.

 

נקודת טריג 510 היא אחת ממאות נקודות טריג הפרושות ברחבי הארץ. נקודות טריג ממוקמות במקומות גבוהים, כך שניתן לראות מכל אחת מהן שתי נקודות טריג נוספות. כך ליצור מכל נקודה כזו משולש, שבאמצעותו ניתן לקבל מיקומים ולמדוד מרחקים באופן מדויק, שעליהם ניתן לבסס תכנונים להקמת ישובים ועוד. שיטה זו נכנסה לשימוש בארץ בתחילת המאה העשרים.

 

עמק החולה, שממוקם על השבר הסורי אפריקאי, היה מכוסה בעבר בחלקים נרחבים ממנו בביצות, שהקשו על ההתיישבות הציונית לקיים ישוב בר קיימא. היתושים שדגרו באזורי הביצות הפיצו את מחלת המלריה, אך מתוך הרצון העז ליישב את הארץ נירתם המפעל הציוני לייבוש הביצות, וכיום ניתן לראות את שרידי הביצות רק בשמורת הטבע החולה, שמושכת אליה מיני ציפורים רבים בעונות הנדידה.


מהתצפית מתחילים בירידה בינונית בסימון שביל ישראל, ולאחר כ-320 מטר מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון שחור. ממשיכים עם סימון שביל ישראל במגמת ירידה קלה ובדרך עוברים מתחת לקו מתח גבוהה וליד מפעל. לאחר כ-1.8 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל ללא סימון, כאשר כביש 886 נמצא מימיננו. 

פונים שמאלה עם סימון שביל ישראל וממשיכים בירידה קלה לכיוון בקעת יחמור.
 

בקעת יחמור שוכנת בגליל העליון ליד רמות נפתלי. שטחה כ-1.5 קמ"ר, והיא מעובדת ברובה לטובת גידול מגוון רחב של תוצרים חקלאים.


לאחר כ-3.5 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל ללא סימון. פונים ימינה עם סימון שביל ישראל ומתחילים בעלייה קלה עד בינונית. לאחר כמה עשרות מטרים עוברים ליד שער בקר וממשיכים לעלות. לאחר כ-1 ק"מ מגיעים לראש ההר ולתחילת הירידה לנחל דישון.

ממשיכים בירידה תלולה כ-350 מטר ומגיעים לפיצול שבילים בנחל: סימון שביל ישראל וסימון אדום. פונים ימינה אל הסימון האדום בדרך 4x4 ומתחילים בעלייה קלה עד בינונית בנחל דישון. לאחר כ-2.4 ק"מ בתוואי הנחל מגיעים מימיננו לתחנת השאיבה של עין אביב ובה ברז מים שהתקינה חברת מקורות למען המטיילים.

מהתחנה ממשיכים עם הסמון האדום בעלייה מתונה בנחל ובדרך עוברים מעל גשר קטן ועולים על דרך סלולה. לאחר כ-870 מטר מגיעים לכביש 886 ולגשר עלמה. חוצים את הכביש וממשיכים עם הסימון האדום בתוואי נחל דישון, ולאחר כ-2.1 ק"מ מגיעים מימיננו לשביל שעולה לכיוון מושב דישון, והמעוניינים ללון במושב יפנו אליו.
 

מושב דישון הוקם בשנת 1953 על ידי מתיישבים עירוניים, שהחליטו לעזוב את העיר. המושב נמצא בגובה של כ-450 מטר והוא נקרא על שם נחל דישון הזורם למרגלותיו. במושב מתגוררים כ-400 תושבים, המתפרנסים מחקלאות ובשנים האחרונות גם מתיירות.


שביל ישראל ממשיך במעלה הנחל, ולאחר כ-830 מטר מפיצול השבילים מגיעים מימיננו לעין אביב המוקף בגדר.
 

עין אביב נחשב למעיין הנובע הגדול ביותר בנחל דישון, ונכון להיום מימיו נשאבים על ידי חברת מקורות לשימוש חקלאי ולצרכים נוספים באזור.


מהמעיין ממשיכים עם הסימון האדום בתוואי הנחל, ולאחר כ-1.3 ק"מ מגיעים למבנה בטון ולפיצול שבילים: אדום וכחול (שמגיע מימיננו ממעלה נחל אביב). ממשיכים עם הסימון האדום במעלה נחל דישון במגמת עלייה קלה כ-1.4 ק"מ ומגיעים למערת דישון משמאלנו.
 

מערת הדישון היא אחת מכמה מערות באזור נחל דישון, שהמוכרות שבהן הן מערת חניה ומערת אביב.


מהמערה ממשיכים עם הסימון האדום בדרך 4x4, ולאחר כ-650 מטר מגיעים לכביש 899. חוצים את הכביש בזהירות ובצדו השני יורדים מהסימון האדום ונשארים בסימון שביל ישראל בלבד. ממשיכים בתוואי הנחל במגמת עלייה קלה, ובדרך חולפים על פני קבר הנביא ישעיהו בן אמוץ ועל פני סימון שביל אזורי בצבע סגול.
 

ישעיהו בן אמוץ נחשב לאחד הנביאים החשובים ביותר בתולדות עם ישראל. הנביא חי בתקופת בית ראשון, על פני תקופת זמן שבה התחלפו בארץ כארבע מלכים. אחת מנבואותיו המפורסמות ביותר של ישעיהו היא נבואת חזון אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו').


לאחר כ-3.1 ק"מ מגיעים לנקודת הנביעה של עין ערבות, שנובע מתוך בטן ההר מימיננו.
 

עין ערבות הוא מעיין שנובע מצלע ההר בתוך נחל דישון, וניתן את מקום נביעת המים, שזרומים לתוך בריכה קטנה.


מהנביעה ממשיכים בסימון שביל ישראל ועוברים במעבר מתחת לכביש 899, שעובר על פני גשר. ביציאה מהמעבר פונים שמאלה ויורדים מסימון שביל ישראל כדי להגיע לקיבוץ ברעם. עולים בעלייה קלה אל הכביש, פונים שמאלה וממשיכים לצדו כ-800 מטר, עד שמגיעים לצומת עם לכביש הגישה לקיבוץ ברעם. פונים ימינה אל כביש הגישה לקיבוץ ולאחר כ-1.4 ק"מ מגיעים לשער הקיבוץ, כאן מסתיים היום.
 

קיבוץ ברעם הוקם ביוני 1949 על ידי מתיישבים מתנועת השומר הצעיר וקבוצה של יוצאי פלמ"ח, וכיום מתגוררים בו כ-450 תושבים. הקיבוץ היה אחד מהאחרונים להפסיק את הלינה המשותפת, וגם כיום הוא אינו מופרט. ברעם נחשב לאחד מהקיבוצים האמידים בישראל - מקור פרנסתו העיקרי הוא מפעל "אלכם מדיקל", המייצר מוצרי רפואה חד פעמיים, והוא ידוע מאוד גם בזכות קטיף התפוחים שלו, שצעירים רבים בוחרים לעבוד בו באופן זמני או כעבודה מועדפת. בקיבוץ תוכלו למצוא מרכולית.

 

למעבר למקטע 4 – מקיבוץ ברעם לחניון נחל עמוד >>

שביל ישראל מדרום לצפון: מקטע 44 – מקיבוץ ברעם למושב רמות נפתלי

יום הליכה במורד נחל דישון הפופולרי בין מעין ערבות הנובע מין ההר ומעין אביב המגודר בגדר ודרך קרן נפתלי והתצפית על עמק החולה עד לרמות נפתלי ישוב שקט על הגבול
 

  • דרגת קושי: בינוני עד קשה משך הטיול: 12 שעות | אורך המסלול המצטבר: 984 ק"מ

  • נקודות למילוי מים: ברז של מקורות במתקן שאיבה עין אביב, מושב רמות נפתלי

  • נקודות להספקת אוכל: רמות נפתלי

  • הטמנות: אין | לינה: רמות נפתלי

  • נ.צ. התחלה: (240798,773612) / (33.05753,35.43302) קיבוץ ברעם

  • נ.צ. סיום: (252263,779023) / (33.10604,35.55598) רמות נפתלי


מתחילים את היום בקיבוץ ברעם.

חוזרים בחזרה לשביל ישראל באותה דרך שבה הגענו לקיבוץ ברעם – יורדים בכביש הגישה לקיבוץ כ-1.4 ק"מ עד שמגיעים לכביש 899. פונים שמאלה וממשיכים כ-800 מטר נוספים עד שמגיעים לנחל דישון ומתחברים לסימון שביל ישראל. כשמגיעים לנחל עוברים מתחת לגשר שעליו עובר כביש 899, ולאחר כמה עשרות מטרים מגיעים לעין ערבות משמאלנו.
 

עין ערבות הוא מעיין שנובע מצלע ההר בתוך נחל דישון, וניתן לראות את המקום שבו המים נובעים אל תוך בריכה קטנה.


מעין ערבות ממשיכים במורד נחל דישון בסימון שביל ישראל, שבהמשך מצטרף אליו גם סימון שביל אזורי בצבע סגול, ובדרך חולפים על פני קבר הנביא ישעיהו בן אמוץ.
 

ישעיהו בן אמוץ נחשב לאחד הנביאים החשובים ביותר בתולדות עם ישראל. הנביא חי בתקופת בית ראשון, על פני תקופת זמן שבה התחלפו בארץ כארבע מלכים. אחת מנבואותיו המפורסמות ביותר של ישעיהו היא נבואת חזון אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו').


לאחר כ-3.1 ק"מ מגיעים לכביש 899, חוצים אותו בזהירות ומתחברים לסימון האדום בדרך 4x4 רחבה. ממשיכים בהליכה ולאחר כ-650 מטר חולפים על פני מערת הדישון מימיננו.
 

מערת הדישון היא אחת מכמה מערות באזור נחל דישון, שהמוכרות שבהן הן מערת חניה ומערת אביב.


ממשיכים בתוך הנחל במגמת ירידה קלה ולאחר כ-1.4 ק"מ מגיעים לבית מבטון ולפיצול שבילים: אדום וכחול. הסימון הכחול מוביל שמאלה אל מעלה אביב, אך אנו ממשיכים עם הסימון האדום במורד הנחל, ולאחר כ-1.3 ק"מ מגיעים משמאלנו לעין אביב, שמוקף בגדר.
 

עין אביב נחשב למעיין הנובע הגדול ביותר בנחל דישון, ונכון להיום מימיו נשאבים על ידי חברת מקורות לשימוש חקלאי ולצרכים נוספים באזור.


מעין אביב ממשיכים עם הסימון האדום כ-830 מטר, עד שמגיעים לצומת שבילים: השביל שפונה שמאלה עולה לכיוון מושב דישון, שבו ניתן ללון.
 

מושב דישון הוקם בשנת 1953 על ידי מתיישבים עירוניים, שהחליטו לעזוב את העיר. המושב נמצא בגובה של כ-450 מטר והוא נקרא על שם נחל דישון הזורם למרגלותיו. במושב מתגוררים כ-400 תושבים, המתפרנסים מחקלאות ובשנים האחרונות גם מתיירות.


אנחנו ממשיכים עם שביל ישראל בסימון האדום, ולאחר כ-2.1 ק"מ מגיעים לכביש 886 ולגשר עלמה. חוצים את הכביש לכיוון מזרח וממשיכים בהליכה על כביש במורד הנחל, כשבדרך עוברים על גשר. לאחר כ-870 מטר מגיעים לתחנת השאיבה עין אביב של חברת מקורות, ובה ברז מים שהתקינה החברה לטובת המטיילים.

מתחנת השאיבה ממשיכים עם הסימון האדום בדרך עפר במורד הנחל, ולאחר כ-2.4 ק"מ פונים שמאלה אל סימון שביל ישראל ומתחילים בעלייה קשה ותלולה מהנחל. לאחר כ-350 מטר מגיעים לראש ההר, וממנו ממשיכים עם סימון שביל ישראל במגמת ירידה, כשבדרך עוברים דרך גדר בקר. לאחר כ-1 ק"מ מגיעים לבקעת יחמור ולפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל לא מסומן.
 

בקעת יחמור שוכנת בגליל העליון ליד רמות נפתלי. שטחה כ-1.5 קמ"ר, והיא מעובדת ברובה לטובת גידול מגוון רחב של תוצרים חקלאים.


פונים שמאלה עם שביל ישראל ומתחילים בעלייה קלה בין מטעים וכרמים, שהופכת בהמשך לבינונית. לאחר כ-3.5 ק"צ מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל ושביל לא מסומן. פונים ימינה עם סימון שביל ישראל ועוברים מעל נחל גרשום. ממשיכים במגמת עלייה קלה ובדרך עוברים ליד מפעל ומתחת לקו מתח גבוה. לאחר כ-1.8 ק"מ מגיעים לפיצול שבילים נוסף: סימון שביל ישראל וסימון שחור. ממשיכים עם סימון שביל ישראל בעלייה בינונית ולאחר כ-320 מטר מגיעים לפסגת קרן נפתלי, שממנה יש תצפית לעבר עמק החולה ונקודת טריג 510.
 

קרן נפתלי היא גבעה בגובה של כ-510 מטר. על פסגתה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מהתקופה הרומית בארץ, שמעידים כי שימשה כנראה כנקודת הגנה אזורית. בשל אופיה האסטרטגי, היא שימשה גם את ארגון "ההגנה" בהגנה על קיבוץ רמות נפתלי.

 

נקודת טריג 510 היא אחת ממאות נקודות טריג הפרושות ברחבי הארץ. נקודות טריג ממוקמות במקומות גבוהים, כך שניתן לראות מכל אחת מהן שתי נקודות טריג נוספות. כך ליצור מכל נקודה כזו משולש, שבאמצעותו ניתן לקבל מיקומים ולמדוד מרחקים באופן מדויק, שעליהם ניתן לבסס תכנונים להקמת ישובים ועוד. שיטה זו נכנסה לשימוש בארץ בתחילת המאה העשרים.

 

עמק החולה, שממוקם על השבר הסורי אפריקאי, היה מכוסה בעבר בחלקים נרחבים ממנו בביצות, שהקשו על ההתיישבות הציונית לקיים ישוב בר קיימא. היתושים שדגרו באזורי הביצות הפיצו את מחלת המלריה, אך מתוך הרצון העז ליישב את הארץ נירתם המפעל הציוני לייבוש הביצות, וכיום ניתן לראות את שרידי הביצות רק בשמורת הטבע החולה, שמושכת אליה מיני ציפורים רבים בעונות הנדידה.


מקרן נפתלי ממשיכים עם סימון שביל ישראל בירידה בינונית, ולאחר כ-400 מטר מגיעים לפיצול שבילים: סימון שביל ישראל וסימון ירוק. פונים ימינה אל הסימון הירוק וממשיכים בהליכה, כשבדרך עוברים מתחת לקו מתח גבוה. לאחר כ-670 מטר מגיעים לפיצול שבילים:  סימון שביל ישראל וסימון ירוק. פונים ימינה אל סימון שביל ישראל וממשיכים בהליכה במקביל לכביש 886, אך כמה מטרים מתחתיו. לאחר כ-1.7 ק"מ עולים אל הכביש, חוצים אותו ומגיעים לשער של מושב רמות נפתלי, שנמצא בצדו הצפון-מזרחי ובו מסתיים היום. במושב ניתן למצוא מקומות לינה, מרכולית ולהצטייד במים.
 

מושב רמות נפתלי הוקם בשנת 1945 והיווה יישוב מרכזי באזור הרי נפתלי, שגם העניקו לו את שמו. המושב מונה כ-600 תושבים, המתפרנסים מחקלאות אזורית ומתיירות.


למעבר למקטע 45 – ממושב רמות נפתלי לכפר גלעדי >>

חוות דעת על שביל ישראל: ממושב רמות נפתלי לקיבוץ ברעם

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...